טיול ברכב חשמלי ברחבי הארץ: איך מתכננים טעינה בדרך בלי לחץ

הרכב החשמלי כבר מזמן אינו מחזה נדיר בכבישי ישראל. משפחות רבות עברו לנסוע בו ביומיום ונהנות מנסיעה שקטה, מעלויות אחזקה נמוכות יחסית ומהתחושה שהן מזהמות פחות. אבל כשמגיע הטיול הגדול, מהמרכז לגליל העליון או לאילת, עולות שאלות חדשות: איפה טוענים, כמה זמן זה לוקח והאם הסוללה תחזיק. החדשות הטובות הן שעם קצת תכנון, טיול ברכב חשמלי יכול להיות נוח לא פחות מטיול ברכב רגיל.

המדריך הזה מיועד גם לנהגים חדשים ברכב חשמלי וגם למי שכבר נוסע בו שנים בעיר, אבל עדיין לא העז לצאת איתו לטיול ארוך של כמה ימים. נעבור על ההכנות, על תכנון הטעינה, על הרגלי נהיגה ועל הטעויות הנפוצות שכדאי להימנע מהן.

להכיר את הרכב לפני שיוצאים לדרך

הטווח שמופיע בפרסומים הוא נתון כללי, והטווח בפועל משתנה לפי סגנון הנהיגה, מזג האוויר, העומס ברכב והטופוגרפיה. לפני טיול ארוך כדאי לבדוק בנסיעות היומיומיות מהי הצריכה הממוצעת שלכם בקילומטר, ולהבין כמה קילומטרים הרכב באמת עושה על סוללה מלאה בתנאים שלכם.

חשוב גם להכיר את סוגי השקעים שהרכב תומך בהם ואת מהירות הטעינה המקסימלית שלו. לא כל רכב מסוגל לנצל את מלוא ההספק של עמדה מהירה, ולכן עצירה שתוכננה לעשרים דקות עשויה להתארך. מי שמכיר את הנתונים האלה מראש מתכנן בצורה מציאותית יותר.

מומלץ לערוך נסיעת ניסיון ארוכה יחסית לפני הטיול הגדול, למשל יציאה ליום טיול במרחק של שעה וחצי מהבית, הכוללת עצירת טעינה אחת בעמדה ציבורית. נסיעה כזו מלמדת הרבה על הצריכה האמיתית, על אופן התשלום בעמדות ועל משך הטעינה, ומורידה את הלחץ כשיוצאים לנסיעה הארוכה באמת.

תכנון המסלול ונקודות הטעינה

אפליקציות הטעינה הפכו לכלי הכרחי. הן מציגות את מיקום העמדות, סוג השקעים, ההספק ולעתים גם את הזמינות בזמן אמת. כדאי להוריד מראש את האפליקציות של מפעילי הטעינה העיקריים, להירשם ולהזין אמצעי תשלום, כדי לא להתעסק בזה בצד הכביש כשהסוללה כבר נמוכה.

כלל אצבע מועיל הוא לא לתכנן להגיע לעמדה עם סוללה כמעט ריקה. עמדה עלולה להיות תפוסה או לא תקינה, ולכן עדיף לתכנן מרווח ביטחון ולסמן עמדה חלופית קרובה. בנסיעה לאילת, למשל, כדאי לבדוק מראש את העמדות לאורך כביש הערבה או כביש 40, ולתכנן עצירות במקומות שיש בהם גם שירותים ואוכל.

בחגים, בסופי שבוע ארוכים ובחופשות בתי הספר העומס על עמדות הטעינה בדרכים הראשיות עולה, ולעתים נוצרים תורים. כדאי לקחת זאת בחשבון ולתכנן עצירות בשעות פחות עמוסות, או לבחור עמדות שנמצאות מעט מחוץ לציר הראשי. לפעמים סטייה של כמה דקות מהכביש הראשי חוסכת המתנה ארוכה.

לשלב את הטעינה בחוויית הטיול

הדרך הנבונה ביותר לטייל ברכב חשמלי היא להפוך את עצירות הטעינה לחלק מהטיול. במקום לחכות ליד הרכב, אפשר לתכנן את העצירה ליד מסעדה, תצפית, שמורת טבע או מרכז מבקרים. עשרים או שלושים דקות של טעינה הן בדיוק הזמן לארוחת צהריים או לסיבוב קצר.

כדאי גם לבדוק אם המקום שבו אתם לנים מציע טעינה. יותר ויותר בתי מלון, צימרים ואכסניות מתקינים עמדות לאורחים, ולפעמים מספיק שקע ביתי תקני לטעינה איטית לאורך הלילה. הגעה לבוקר עם סוללה מלאה חוסכת עצירות למחרת. חשוב לשאול על כך בעת ההזמנה ולא להניח שזה קיים.

משפחות עם ילדים מגלות לא פעם שעצירות הטעינה דווקא משפרות את הנסיעה. ילדים שיושבים שעות ברכב זקוקים להפסקות, וההפסקה הכפויה הופכת להזדמנות לאכול, לשתות, להשתולל קצת במגרש משחקים קרוב ולחזור לרכב רגועים יותר. במקום לראות בטעינה בזבוז זמן, אפשר לראות בה חלק טבעי מקצב הטיול.

הרגלי נהיגה שמאריכים את הטווח

סגנון הנהיגה משפיע על הטווח יותר מכל דבר אחר. מהירות גבוהה בכביש מהיר מעלה את הצריכה בצורה ניכרת, ולכן נסיעה מתונה מעט יכולה לחסוך עצירת טעינה שלמה. האצות חדות ובלימות פתאומיות גם הן גוזלות אנרגיה.

הנה כמה טיפים מעשיים לדרך:

• להשתמש בבלימה רגנרטיבית, שמחזירה אנרגיה לסוללה בירידות ובהאטות
• לקרר את הרכב מראש כשהוא עדיין מחובר לעמדה
• לבדוק לחץ אוויר בצמיגים לפני היציאה
• להימנע ממטען כבד על הגג, שמגביר את התנגדות האוויר
• לנצל ירידות ארוכות, למשל בירידה לים המלח, לטעינה חוזרת

חום, עליות ומזגן

האקלים הישראלי מציב אתגרים ייחודיים. בקיץ המזגן עובד ללא הפסקה וצורך אנרגיה, ובימים חמים במיוחד גם טעינה מהירה עלולה להאט כדי להגן על הסוללה. כדאי לחנות בצל כשאפשר ולא להשאיר את הרכב שעות ארוכות בשמש היוקדת עם סוללה מלאה לחלוטין.

עליות ארוכות, כמו הטיפוס לירושלים, לרמת הגולן או מבקעת הירדן, צורכות יותר אנרגיה, אבל חלק ממנה חוזר בירידה. כשמתכננים מסלול הררי, כדאי להוסיף מרווח ביטחון נוסף ולא לסמוך על הטווח שמחשבון הרכב מציג במישור.

עלויות, נימוס ומוכנות

עלות הטעינה משתנה בין המפעילים, בין סוגי העמדות ובין שעות היממה. טעינה ביתית היא בדרך כלל הזולה ביותר, ואילו טעינה מהירה בדרכים יקרה יותר. כדאי להשוות בין המסלולים והמנויים השונים, במיוחד אם אתם מתכננים טיולים ארוכים לעתים קרובות.

יש גם כללי נימוס לא כתובים: לא להשאיר רכב מחובר לעמדה מהירה אחרי שהטעינה הסתיימה, לא לחנות בעמדת טעינה עם רכב שאינו נטען ולפנות את המקום בזמן. כדאי גם להחזיק ברכב כבל טעינה מתאים, פנס ומטען לטלפון, למקרה שתצטרכו לנווט לעמדה חלופית.

דבר נוסף שכדאי להכין מראש הוא תוכנית חלופית. אם עמדה מתוכננת אינה פועלת ואין עמדה מהירה קרובה, טוב לדעת היכן יש עמדה איטית שבה אפשר לטעון מספיק כדי להגיע לעמדה הבאה. תחושת הביטחון שמגיעה מהכנה כזו שווה הרבה, והיא מה שמבדיל בין טיול רגוע לבין נסיעה מלחיצה.

לסיכום, טיול ברכב חשמלי בישראל אפשרי ונעים, בתנאי שמכירים את הרכב, מתכננים עצירות עם מרווח ביטחון ומשלבים אותן בחוויה. עם קצת הכנה, דאגת הטווח מתחלפת בהנאה מנסיעה שקטה ונקייה בנופים היפים של הארץ.