שחייה במים פתוחים: איך מתחילים לשחות בים ובכנרת בבטחה ובהנאה

מי ששחה פעם בבוקר שקט בים, כשהמים צלולים והחוף עוד ריק, יודע שמדובר בחוויה שאין לה תחליף. שחייה במים פתוחים צוברת תאוצה בישראל: קבוצות שחייה מתאספות בחופים בשעות הבוקר המוקדמות, תחרויות חציית הכנרת מושכות אלפי משתתפים ויותר ויותר שחייני בריכה מחפשים אתגר חדש. אבל המעבר מהבריכה לים אינו טריוויאלי. אין קיר להיאחז בו, אין קו שחור בקרקעית ויש גלים, זרמים ורוח. מי שמתכונן נכון מגלה עולם חדש, ומי שלא, עלול להיקלע לסכנה.

מה שונה בים לעומת הבריכה

בבריכה הכול צפוי: טמפרטורה קבועה, מים שקטים, מסלול ישר וקיר כל עשרים וחמישה מטרים. בים אף אחד מהתנאים האלה לא קיים. הגלים משבשים את קצב הנשימה, הזרמים מסיטים מהמסלול והראות מתחת למים מוגבלת. גם המרחק מטעה, ומצוף שנראה קרוב יכול להיות רחוק בהרבה ממה שנדמה.

לכן גם שחיין בריכה מצוין צריך תקופת הסתגלות. רבים מופתעים לגלות שהם מתעייפים מהר יותר בים, בעיקר בגלל המתח והצורך להרים את הראש כדי לנווט. החדשות הטובות הן שאת כל אלה אפשר ללמוד.

מיומנויות שכדאי לתרגל מראש

כמה מיומנויות שחייה ייחודיות למים פתוחים שווה לתרגל כבר בבריכה. הראשונה היא ניווט: הרמת העיניים מעל המים לרגע קצר כדי לזהות נקודת ציון, בלי לשבור את קצב השחייה. השנייה היא נשימה לשני הצדדים, שמאפשרת להתאים את הנשימה לכיוון הגלים והשמש.

כדאי גם לתרגל שחייה ללא מנוחה בקיר, כלומר לשחות רצף של מרחקים ארוכים בלי לעצור. מומלץ להתאמן על שינויי קצב ועל רגיעה במים, למשל מעבר לשחיית גב או חזה לכמה רגעים כדי להסדיר נשימה, טכניקה שתעזור מאוד ברגעי לחץ בים.

בחירת מקום ושעה

הכלל החשוב ביותר הוא לשחות במקום שבו יש השגחה. בחופי ישראל ראוי לשחות רק בחופים מוכרזים, בשעות פעילות המצילים, ולהישמע להוראותיהם ולצבע הדגל. דגל שחור פירושו איסור רחצה, וזה לא המקום להפגין אומץ.

קבוצות שחייה מאורגנות הן הדרך הבטוחה והנעימה ביותר להתחיל. הן שוחות במסלולים קבועים, לרוב במקביל לחוף ובליווי, ומכירות את התנאים המקומיים. הכנרת מציעה מים מתוקים, לרוב שקטים יותר בשעות הבוקר, אך גם בה יש להיזהר מרוחות אחר הצהריים שמייצרות גלים פתאומיים.

ציוד בסיסי לשחיין המים הפתוחים

הציוד הנדרש פשוט יחסית, אבל כל פריט חשוב:

• מצוף בטיחות צבעוני שנגרר אחרי השחיין, מאפשר לראות אותו מרחוק ומשמש לנקודת מנוחה.
• כובע שחייה בצבע בולט, שמגביר את הנראות לסירות ולמצילים.
• משקפת שחייה עם עדשות כהות או מראה לימים שמשיים.
• חליפת שחייה ייעודית לחודשי החורף, כשהמים מתקררים.

המצוף הוא הפריט החשוב ביותר. הוא לא מחליף מציל ולא יכולת שחייה, אבל הוא מספק נראות ואפשרות להיאחז במשהו ברגע של עייפות או התכווצות שריר.

זרמי סחף ומצבי חירום

זרמי הסחף הם הסכנה המשמעותית ביותר בחופי הים התיכון בישראל. מדובר בזרם צר שזורם מהחוף לכיוון הים, ויכול למשוך שחיין הרחק פנימה במהירות. מי שנקלע לזרם כזה לא צריך לשחות נגדו ישירות לכיוון החוף. הדרך הנכונה היא לשמור על קור רוח, לשחות במקביל לחוף עד שיוצאים מרצועת הזרם, ורק אז לחזור פנימה.

לעולם אין לשחות לבד. גם שחיינים מנוסים שוחים בזוגות או בקבוצה. כדאי להכיר את הסימנים להיפותרמיה בחורף ולהתייבשות ומכת חום בקיץ, ולצאת מהמים מיד כשמרגישים סחרחורת, צמרמורת חזקה או בלבול. מי שיש לו בעיות לב, לחץ דם או אסתמה צריך להתייעץ עם רופא לפני שמתחיל לשחות במים פתוחים.

מהשחייה הראשונה ועד חציית הכנרת

את השחיות הראשונות כדאי לעשות קצרות, קרוב לחוף ובמים רדודים יחסית, עם אפשרות לעמוד. בהדרגה מאריכים את המרחק ומתרחקים מעט, תמיד בליווי. רבים מציבים לעצמם יעד כמו השתתפות באירוע שחייה עממי, וזו מוטיבציה מצוינת.

לקראת אירוע כזה כדאי להתאמן במים פתוחים לפחות פעם או פעמיים בשבוע במשך כמה חודשים, ולשלב אימוני בריכה לשיפור טכניקה. ביום האירוע עצמו מומלץ להתחיל בקצב שמרני, להתמקם בצד הקבוצה כדי להימנע מהדחיפות שבזינוק וליהנות מהדרך.

מים פתוחים בחורף ובקיץ: התאמה לעונות

השחייה במים פתוחים בישראל אפשרית כמעט כל השנה, אבל כל עונה דורשת התאמות. בקיץ המים חמימים מאוד, ולעיתים הם עצמם אינם מקררים את הגוף כפי שמצפים. השמש חזקה, והשילוב של מאמץ, חום וקרינה עלול להוביל להתייבשות. כדאי לשחות בשעות הבוקר המוקדמות, למרוח קרם הגנה עמיד במים ולשתות לפני ואחרי השחייה. גם מדוזות מופיעות בחופי הים התיכון בתקופות מסוימות בקיץ, ושווה לעקוב אחרי הדיווחים לפני שנכנסים למים.

בחורף המים מתקררים, והשחייה הופכת לאתגר מסוג אחר. שחיינים רבים ממשיכים להתאמן גם בחודשים הקרים, אבל עושים זאת בהדרגה ותוך הקשבה לגוף. חליפת שחייה ייעודית, כובע מבודד ולפעמים גם גרבי ניאופרן מאפשרים להאריך את זמן השהייה במים. חשוב לקצר את המרחקים בימים קרים במיוחד, להתלבש מהר בבגדים חמים אחרי היציאה ולשתות משקה חם.

המעבר בין העונות הוא הזמן שבו צריך להיזהר יותר מכל. בסתיו מתחילים להופיע גלים גבוהים יותר וזרמים חזקים, ובאביב המים עדיין קרירים גם כשהאוויר כבר נעים. בתקופות האלה כדאי במיוחד לשחות בקבוצה, להתעדכן בתחזית הים ולוותר בלי היסוס ביום שבו התנאים לא נראים בטוחים.

שחייה במים פתוחים מחברת בין ספורט לטבע בצורה שקשה למצוא במקום אחר. היא דורשת כבוד לים, הכנה נכונה ושיקול דעת, אבל בתמורה היא מעניקה תחושת חופש, כושר מצוין ובקרים שלא שוכחים.